מאז בוקר יום ראשון של חול המועד, עת התפשטה הידיעה המצערת על האסון הכבד שאירע בהלוויית מרן הגר"ש ואזנר זצ"ל, עסוקים כולם בשאלה – מי אשם? כולם דנים ודשים בשאלות הקשות ובכתובת שהייתה רשומה על המדרגות.

אם רק היו נערכים מוקדם… (מתי בדיוק? מהרגע בו חלה החמרה במצבו של מרן הגר"ש זצ"ל? אולי כבר מעת הגיעו לגיל מאה?)

אם רק היו מזמינים מראש את הסדרנים והמחסומים… (להזכירכם, תקופות אי-ודאות במצב בריאותם של גדולי ישראל נמשכות לעתים זמן רב. אף אחד לא באמת מצפה שיציבו מחסומים ויזמינו סדרנים עוד בחייהם של המנהיגים).

אם רק היו מווסתים את הקהל ומונעים ממנו להגיע לאזור הישיבה… (איך בדיוק? מביאים מחסומים וסדרנים בעיצומו של החג-שבת? הרי כולם היו זועקים גיוועלד ובצדק על חילול הקודש…)

מי קיבל את ההחלטה האומללה להוציא את המיטה דווקא דרך המדרגות?! (מישהו באמת חושב שהייתה יד מכוונת באירוע הזה? שמישהו קיבל נתונים לידיו ובשיקול דעת וקור רוח ובהתאם למצב זרימת ועומס האנשים קיבל החלטה מהיכן בדיוק תוצא המיטה?)

מדוע המשטרה לא הציבה כוחות גדולים באזור הישיבה? (נו, באמת… בעשרות השנים האחרונות ידע הציבור החרדי עשרות הלוויות בסדרי גודל כאלו ואף גדולים יותר. אף פעם המשטרה לא מציבה שוטרים בתוך האזור עצמו. (אז יטענו כנגדה שהיא גורמת לחיכוך מיותר). היא כן נותנת מעטפת אבטחה ומווסתת את התנועה בצירי התנועה הרלוונטיים המובילים לאזור).

כך גם לא בדיוק ברורות הטענות הנשמעות כנגד גורמי התחבורה הציבוריים, שלא נתנו מענה מספיק באותו לילה.

האם מישהו חושב שבשעה עשר – אחת-עשרה בלילה במוצאי חג-שבת, יש בידי חברה כלשהי ובלי שקיבלה שום התראה מוקדמת, אפשרות ממשית לתת מענה אמיתי ומלא? מהיכן בדיוק יקפיצו עשרות נהגים ועל חשבון אלו אזורים בדיוק? על חשבון התחבורה הרגילה שאמורה להתקיים באותן שעות ברחבי הארץ או זו המתארגנת למסלולים בשעות הבוקר המוקדמות למחרת? על חשבון נהגים שכבר הלכו/הולכים לישון ועכשיו צריכים לעזוב הכל ולהגיע לקחת את הוד מעלת הציבור החרדי שברגע זה מלווה את מנהיגו למנוחות?

הכי קל להתנפל ולמצוא אשמים. המשטרה. העירייה. בני המשפחה. הנהלת הישיבה. עסקני הציבור החרדי. וכו' וכד' וגו'.

הגיע הזמן שנפנים – אין כח שיכול לווסת ולכוון המונים הצובאים בבת אחת על מקום אחד. בטח כשלא מתארגנים או לא היה זמן להתארגן. גם לא נולד הגאון שיצליח לתת מענה תחבורתי הולם ומלא למאות אלפים המבקשים להגיע בו זמנית למקום אחד. לא כשמדובר בהיערכות מראש (ראו מה שקורה מדי שנה בל"ג בעומר) ובוודאי שלא בפתאומיות ובלי הכנה!

זה עדיין לא אומר שאין צורך לחקור ולבדוק.

חובה גדולה לחקור חקור היטב ולהסיק מסקנות.

לא כדי למצוא מישהו ועליו להטיל את האשמה, אלא על מנת ללמוד את הכשלים ולנסות לגבש תוכנית עבודה לאירוע ההמוני הבא, שיהיה רק בשמחות, שיעבור בשלום ובמקסימום הזהירות הנדרשת.

ומעל לכל – מסקנה אחת ברורה וחד-משמעית כבר יש מהאירוע המצער שכולנו תחת הרושם הקשה שלו: הציבור החרדי לא יוכל מהיום לקיים אירועים בסדרי גודל משמעותיים, בלי שהמארגנים והאחראיים יידרשו לעבור שבעת מדורי גיהנום ולעמוד בשורת תקנות, נהלים וכללים שיאפשרו את קיום האירוע או המעמד.

לא יועילו אמירות וזעקות על כבוד המת. על המשמעת העצמית שיש לציבור. לא יועילו גם קריאות ההרגעה של העסקנים הנכבדים שלנו שינסו לטעון – "אנחנו אחראים על שלום הציבור והכל יהיה בסדר".

זהו. תם עידן.

מהאירוע הבא ואפילו אם יהיה הקטן ביותר, יוציאו מהמגירה את הכללים הנוקשים הנדרשים לקיום אירוע וידרשו לעמוד בכל הפרטים, עד האחרון שבהם. כמו כל תהליך הוצאת רישיון לקיום אירוע.

כן. ההלוויה הבאה לא עלינו, תידרש לעמוד בקריטריונים מחמירים. המשטרה לא תאפשר התכנסות המונית בלי שתוודא שיש מי שלוקח אחריות, שיש כתובת ברורה אל מי לבוא בדרישות.

יש לי תחושה, שבשונה ממה שהיינו רגילים עד היום, שהיו קופצים רבים שהתנדבו לארגן אירועים מרכזיים בציבור שלא מנת לקבל פרס (מספיק רק קרדיט ברדיו ותמונה טובה בעיתונים. מי צריך יותר) – מהאירוע הבא אף אחד מעסקני הציבור החרדי לא ירצה לקחת על עצמו אחריות כבדה שכזו לקיום אירוע והאחריות תיפול ותועבר מאחד לשני. האירועים יתעכבו ויידחו – עד שיימצא גורם אחראי שיעמוד בכל דרישות המשטרה, שלא תעשה חיים קלים…

אוי מה היה לנו!